The Limited Times

Now you can see non-English news...

מנכ"ל הכנסת נפרד: "הח"כים של היום מחפשים ג'ובים" | ישראל היום

2020-06-29T10:31:36.501Z

| בארץ


אלברט סחרוביץ מסכם כהונה בת 4 שנים • בין הצעדים שהוביל: הגדלת התקציב, הרחבת הלשכה המשפטית והקמת החטיבה הבינלאומית • "הכנסת נתפסת כבזבזנית בגלל תדמית הח"כים"

שאל אותי אם אני רוצה להמשיך בתפקיד, הייתי נענה ברצון. אבל זו משרת אמון וזכותו של יו"ר הכנסת להביא מנכ"ל אחר. ברור היה לי מלכתחילה שתפקיד כזה איננו לכל החיים".

נתניהו וגנץ הושבעו לכנסת ה-23 בפני מליאה ריקה // צילום ארכיון: ערוץ הכנסת

סחרוביץ כיהן במשך ארבע שנים בתפקיד זה, וקודם לכן היה במשך שלוש שנים ראש המטה של יו"ר הכנסת היוצא יולי אדלשטיין. מאז התפרצות נגיף הקורונה מילא סחרוביץ תפקיד מרכזי בהתמודדות הכנסת עם הנגיף. התפרצות הקורונה נפלה על הכנסת בעיתוי מאוד לא נוח, ערב כינונה של ממשלה חדשה וטקס השבעתם של 120 הח"כים. הנהלת הכנסת "בניצוחו" של המנכ"ל מצאה פתרונות יצירתיים כדי לאפשר לכנסת לפעול למרות המגבלות הקשות.

בעת התפרצות הקורונה בחודש מארס אמרת שאם עשרות ח"כים יידבקו יהיו חייבים להשבית את עבודת הכנסת. האם העובדה שנדבקו רק קומץ ח"כים נובעת מהמדיניות שהנהגתם בכנסת? 

"העובדה שרק שני ח"כים חלו בקורונה ולא עשרות ח"כים כפי שחששנו, נובעת מהפעולות שנקטנו כמו מרווחים בין הח"כים באולם המליאה, הצבת מחיצות והקפדה על לבישת מסיכות והיגיינה. זכור לי שכשהמגיפה פרצה, היו כאלה שהאשימו את אדלשטיין ואותי שאנחנו עושים שימוש ציני בקורונה ובכוונתנו לסגור את הכנסת. כמובן שזו היתה טענה ללא בסיס. כל הפעולות שעשינו היו כדי למנוע מצב שיאלץ אותנו להשבית את עבודת הכנסת".

תקציב הכנסת לשנת 2019 גדל והסתכם ב־795 מיליון שקלים. כמו כן, נוספו 35 עובדים ו־20 אנשי משמר. האם יש הצדקה לתקציב גדול כל כך ולמנגנון מנופח כל כך?

"תקציב הכנסת לשנת 2020 יהיה גדול עוד יותר ויחצה את רף ה־800 מיליון שקלים. צריך להבין שקרוב ל־70 אחוז מהתקציב הוא קשיח, משום שהוא מיועד לתשלום משכורות והוצאות קבועות. יש כיום בכנסת 700 עובדים, וכן 250 עוזרים פרלמנטריים וכ־220 אנשי משמר הכנסת. הכנסת מממנת לא רק את שכר הח"כים הנוכחיים אלא גם את הפנסיה של הח"כים לשעבר. כתוצאה מכך נשאר מעט מאוד כסף לפעולות".

מניעים אינטרסנטיים

לאילו פעולות אתה מתכוון, למשל שיפור תדמית הכנסת?

"שמעתי ביקורת רבה על התקציב שהשקענו בפרסום שנועד להראות את הצדדים היפים של הכנסת. קיימנו דיונים רבים בנושא זה בהנהלת הכנסת. אני בדעה שתפקידנו להציג דברים חיוביים שנעשים בכנסת, למרות שברור לי שברגע שח"כ אחד איננו מתנהג כראוי ויהיה על כך דיווח בתקשורת, ייגרם נזק תדמיתי לכנסת ששום תשדיר שירות שנפיק לא יעזור. בשנה האחרונה בגלל שלוש מערכות הבחירות, האמון של הציבור בנבחריו עוד פחת. לצערי, פעם אנשים שאפו להגיע לכנסת מתוך שליחות. היום זו לא שליחות אלא ג'וב".

האם הכנסת איננה מוסד בזבזני?

"חד־משמעית לא. הכנסת נתפסת כבזבזנית בגלל תדמית הח"כים והפרסומים על הפוליטיקאים. לצערי הציבור איננו יודע להפריד בין הפוליטיקה והכנסת. תקציב הכנסת נקבע על ידי ועדה מסדרת. יש הליך מסודר של אישורו. אתן לך דוגמה - הציבור חושב שהכנסת מממנת את כל הנסיעות של הח"כים לחו"ל וזה לא נכון. תקציב הנסיעות השנתי של ח"כים לחו"ל הוא רק 3 מיליון שקלים. אנחנו מממנים רק את המשלחות הרשמיות של הכנסת".

ב־2016 הבעת תקווה שעד 2018 יושלם הפרויקט של בניין הכנסת הישנה (בית פרומין) למוזיאון הכנסת. היום עדיין לא ברור מתי יסתיים השיפוץ. מדוע זה נמשך זמן רב כל כך?

"באותה תקופה היו הערכות שהפרויקט יושלם עד 2018 אבל תוך כדי העבודות התגלו בעיות שלא ניתן היה לצפות מראש. לאחר מכן אמרו כל הגורמים הרלוונטיים שכדי לזרז את הבינוי אין מנוס מפרסום מכרז על מנת שרק גורם אחד יטפל בכל הנושאים מ־א' ועד ת'. עכשיו אנו לקראת פרסומו של מכרז ויש לנו גם תוכנית מובנית. אם לא יהיו תקלות רציניות במהלך העבודות, הקמת המוזיאון תושלם להערכתי בתוך שנתיים־שלוש. עלות הפרויקט נאמדת בעשרות מיליוני שקלים". 

אתם אינכם משרד החוץ, איזו הצדקה היתה להקמת חטיבה בינלאומית עם עשרות עובדים?

"הקמת החטיבה הזו היא אחת היוזמות החשובות בשנים האחרונות. אין לנו שום כוונה להחליף את משרד החוץ ואת הנציגויות שלנו בחו"ל, אלא ראינו חשיבות בשיתופי פעולה עם פרלמנטים אחרים. ועדות פרלמנטריות נפגשות ומחליפות דעות ורעיונות. יש לנו שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי עם חמישה פרלמנטים מובילים, שביניהם הבונדסטאג. גייסנו לחטיבה אנשי תוכן שיעסקו בדיפלומטיה פרלמנטרית".

גם הלשכה המשפטית גדלה מאוד והוספתם לה עשרות משפטנים. מדוע היה בכך צורך?

"בלשכה המשפטית מועסקים כיום 70 איש. פעם היו בלשכה 5-4 עורכי דין בלבד. כשעו"ד איל ינון נבחר ליועמ"ש לכנסת הוא הבין שעליו להיות עצמאי, וכדי לשמור על עצמאות חייבים כוח אדם מקצועי. כל הנטל החקיקתי של הכנסת נופל על הלשכה המשפטית. המשפטנים בלשכה עובדים מול הח"כים ומול הוועדות. הם אחראים לניסוח אלפי הצעות חוק פרטיות שהח"כים מגישים, ופעילים בכל אחת מוועדות הכנסת כדי לפקח על הליכי החקיקה".

גם מחלקת המחקר והמידע גדלה מאוד. היתה לכך הצדקה?

"בוודאי. זו ספינת הדגל שלנו. זהו אגף שיש בו כ־40 עובדים. הם עוזרים מאוד לח"כים בהכנת מסמכים בכל נושא שהם עוסקים בו, ובנוסף הם מסייעים לוועדות לקראת הדיונים. בעבר לא היה בכנסת גוף שיכין מסמכים עצמאיים, וקיומו חשוב לעצמאותה של הכנסת".

אין פיקוח 

אילו הייתם משרד ממשלתי, אגף התקציבים באוצר לא היה מאפשר לכם להגדיל את התקציב מדי שנה. האם אינכם מנצלים את העובדה שאין עליכם פיקוח כדי להגדיל את התקציב כראות עיניכם?

"זה בהחלט נכון שאגף התקציבים איננו יכול לפקח על תקציב הכנסת משום שהוא מהווה חלק מהגוף המבוקר. אבל נציגיהם משתתפים בדיונים ומחווים את דעתם שנרשמת בפרוטוקול. אבל אני כמנכ"ל ניהלתי את התקציב באחריות". 

האם נהנית מהתפקיד? יש סיכוי שבעתיד נראה אותך שב לכנסת כח"כ? 

"מאוד נהניתי, אבל אין לי שום כוונה לחצות את הקווים ולהיות פוליטיקאי. נהניתי לעבוד לצידם של הח"כים ולא להיות אחד מהם. זו הפעם הראשונה אחרי הרבה שנים שאינני במצב של 'טייס אוטומטי'. יש לי זמן לנוח ולהיות עם המשפחה, אבל אינני אדם שיישב על זרי הדפנה, אני כבר מחפש את האתגר הבא. אינני מחפש ג'ובים, אני מחפש תפקיד חדש שיש בו עשייה".

בהיקף של מאות מיליונים - תוכנית "כנסת 2040" תקודם

סחרוביץ משוכנע שהפרויקט הגדול והיקר של "כנסת 2040" יתבצע למרות פרישתו והמצוקה התקציבית במשק עקב משבר הקורונה. הוא מספר שיו"ר הכנסת יריב לוין והמנכ"ל החדש סמי בקלש אמרו לו חד־משמעית שהפרויקט שעלותו נאמדת במאות מיליוני שקלים חשוב מאוד בעיניהם ובכוונתם לקדמו. 

סחרוביץ מספר כי "אנחנו נמצאים בשלב מאוד מתקדם. התוכנית כבר הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ופורסמה, ולמעשה הסתיים שלב התכנון, כולל תוכנית המתאר, ואפשר להתחיל בהליך הביצוע. הכוונה היא להקים מנהלת שתורכב מנציגי הכנסת וגורמים חיצוניים.

"במסגרת התוכנית תתבצע בנייה על שטח של 55 אלף מ"ר. מרבית המבנים החדשים יוקמו בצד הדרומי של המשכן ובמרכזו מבנה של לשכות הח"כים בן שתיים־שלוש קומות ובו יוקמו 35 לשכות חדשות ומרווחות. בסמוך אליו יוקם בניין המנהלה שיאוכלס על ידי מחלקות ואגפים שונים. קודם לכן יוקם אגף הוועדות ובו שני חדרי אוכל, בשרי וחלבי, וכן מטבחים חדשים, בעיקר עבור העובדים והמבקרים במשכן. 

על רקע המשבר הכלכלי: בניית 35 לשכות חדשות ועשרות חדרי לינה

"בצד הדרום־מזרחי יוקם מרכז אנרגיה חדש סמוי (שנועד לספק חשמל ומיזוג אוויר) שישתלב עם הסביבה הירוקה של הכנסת. בצד הדרום־מערבי יוקם מבנה בן שתיים־שלוש קומות לוועדת הבחירות ובסמוך לו יוקם אזור מגורים ובו כ־30 חדרים שבהם יוכלו להתאכסן ח"כים שיעבדו עד השעות הקטנות ויבקשו ללון בכנסת. בצד המערבי (סמוך לגן הארכיאולוגי) יוקם מרכז מבקרים, שאליו מגיעים מדי שנה יותר מ־200 אלף אורחים. בתוכנית גם בניית גדר היקפית מזכוכית שקופה שמסמלת את שקיפות עבודתו של בית המחוקקים ומקרבת את האזרח לעשייה הציבורית". 

ההערכה היא שביצוע הפרויקט יושלם בתוך חמש־שש שנים. כששאלתי את סחרוביץ אם הכנסת תזדקק לתרומות מנדבנים בארץ ובחו"ל למימון הפרויקט (כפי שנעשה בבניית המשכן הנוכחי שהוקם בסיוע הברון ג'יימס דה רוטשילד) הוא השיב בנחרצות: "בשום פנים ואופן. הכנסת תממן את הפרויקט מתקציבה. אינני חושב שהמצב הכלכלי השורר היום יגרום להאטת קצב הבנייה והפיתוח".

Source: israelhayom

Similar news:

You may like

Trends 24h

News/Politics 2020-07-06T17:58:58.352Z

Latest

© Communities 2019 - Privacy